במסגרת חוברת העוסקת בהיבטים הלכתיים של הזקנה ואתגריה, מנסים הכותבים להתמודד עם שאלת הגבול לעזרה להורים, שכן בתלמוד, במדרש ובספרות המוסר נטען באמצעות דוגמאות רבות כי לרמת התמיכה בהורים אין בעצם גבול. אין לחסוך מההורים דבר ויש לקבל באהבה הפסדים כלכליים ומכאובים פיזיים וכל דבר שיזדקקו לו הוריו של אדם.

בספרות השו"ת עולות סוגיות רבות שהתשובות שבהן מעגנות גבולות כלשהם למצווה המדרשית הקשה כל כך לכיבוד טוטאלי, לדוגמה ציווי על ההורים שלא להכביד על ילדיהם, הוראה לתת כבוד לילדים בחזרה וכיוצ"ב. בהמשך מובאים מקורות מן התלמוד הירושלמי ושולחן ערוך, לפיהם כיבוד אב ואם כוללים גם סבר פנים יפות, יחס ותשומת לב. על פיהם התנהגויות אלה חשובות יותר מאשר דאגה לצרכים הפיזיים.

מתי קיים היתר שלא לטפל בהורה הזקן? במצבים מסוימים של דמנציה. כאשר הטיפול בהורה נעשה בלתי אפשרי בעקבות מצב מנטלי ירוד והתנהגות בלתי נשלטת עד כדי הצורך לפעול באלימות כנגדו, מתירים פרשנים לאפשר טיפול בהורה ע"י אדם אחר ו'לנטוש אותו' מפאת הקושי והאיסור להפעיל אלימות על הורה.

קיימים קשיים נוספים שעלולים להתלוות לטיפול בהורה הזקן, כמו גרימת נזק לחיי הנישואין ולשלום הבית של הבן. במקרה הזה חשוב לשקול את מידת הנזק שיכול להיגרם מהעברת ההורה ל"מושב זקנים" ולהשתדל למצוא פשרה בין שתי המצוות- "אהבת לרעך כמוך" (ויקרא, יט יח) אל מול האישה, ו"כבד את אביך ואת אימך" (שמות, כ יא) אל מול ההורה.

המחברים גם מעלים את שאלת האוטונומיה, ומסבירים כי חלק מהכבוד להורים הוא שמירה על הריבונות העצמית ויכולת קבלת ההחלטות של ההורה. אין להכריע דבר הנוגע לחייו מבלי להיוועץ בו. משהיה שקוף. הדבר חשוב במיוחד בכל הנוגע לפרוצדורות רפואיות וניתוחים, שכן טיפול רפואי שנעשה בזקן בניגוד לרצונו ישפיע על סיכויי ההחלמה שלו. משפיעים גם רמת התמיכה המשפחתית והמשאבים העומדים לרשות ההורה בעת ביצוע ההליך.

לעיון בחוברת במלואה לחצו כאן